תרופות שלא בס הבריאות

כיסוי תרופות מחוץ לסל מבטיח מימון מלא לתרופות מתקדמות ומצילות חיים שהמדינה אינה מציעה, כדי שאף טיפול רפואי לא ייעצר בגלל כסף.

אם רופא קובע שהמבוטח זקוק לתרופה חיונית (מצילת חיים, למחלה נדירה או תרופה ביולוגית חדישה) והיא אינה נכללת בסל הבריאות הציבורי – חברת הביטוח הפרטית תממן את העלות שלה ישירות (שיכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים בחודש), ובכך מונעת את קריסת התא המשפחתי.

כיסויים בפוליסה

תרופות המוגדרות כ"מצילות חיים" או "מאריכות חיים"

זהו הגרעין המרכזי של הכיסוי. הסעיף מבטיח מימון מלא לתרופות שאינן כלולות בסל הבריאות הממלכתי עבור המחלה הספציפית של המבוטח, כאשר התרופה הוגדרה על ידי הרופא המטפל כחיונית למניעת סכנת חיים או להארכה משמעותית של תוחלת החיים (נפוץ מאוד בטיפולים אונקולוגיים ואימונותרפיים מתקדמים).

תרופות יתום (תרופות למחלות נדירות)

תרופות המיועדות לטיפול במחלות נדירות מאוד (מחלות יתום), המשפיעות על אחוז קטן מאוד מהאוכלוסייה. בשל נדירות המחלות, תרופות אלו לרוב יקרות להחריד (עשרות ומאות אלפי שקלים בחודש) וסיכוייהן להיכנס לסל הבריאות הממלכתי נמוכים. הסעיף הפרטי מבטיח את מימונן ללא קשר לעלותן הגבוהה.

תרופות מסוג "התוויה שונה" (Off-Label)

סעיף קריטי המכסה מצבים בהם התרופה עצמה כן קיימת בסל הבריאות, אך היא מאושרת לחולים במחלה א' – ואילו המבוטח זקוק לה עבור מחלה ב' (שימוש מחוץ להתוויה הרשמית). קופת החולים תסרב לממן את התרופה במקרה כזה, אך הסעיף בפוליסה הפרטית יכסה את המימון, בתנאי שהוכחה יעילותה הרפואית למצבו של החולה.

תנאי הסף לכיסוי: אישור ה-FDA או רשות מוכרת אחרת

כדי שחברת הביטוח תממן תרופה שאינה בסל, עליה לעמוד בקריטריונים רפואיים בינלאומיים קשיחים. הפוליסה מגדירה כי התרופה תמומן אם היא אושרה לשיווק על ידי לפחות אחד מהגופים הבאים: ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי). ה-EMA (הסוכנות האירופית לתרופות). משרד הבריאות הישראלי (גם אם היא רשומה בארץ אך לא הוכנסה לסל התקציבי). מבט מקצועי: תקרות הכיסוי בסעיף זה הן מהגבוהות בביטוחי הבריאות (נעות לרוב בין מיליון ל-5 מיליון ש"ח, ומתחדשות בכל מספר שנים), מכיוון שעלות תרופות ביולוגיות וגנטיות מותאמות אישית עלולה להגיע למאות אלפי שקלים למטופל בודד בשנה אחת.

מה הלקוחות שלנו אומרים

No data was found

שאלות נפוצות

לא באופן אוטומטי. כדי שתרופה תאושר למימון בפוליסה הפרטית, היא חייבת לעמוד בתנאי סף רפואיים ומדעיים מוכחים. התנאי המרכזי הוא שהתרופה קיבלה אישור רשמי מאחד הגופים המוכרים בעולם המערבי – כמו ה-FDA האמריקאי או ה-EMA האירופי – להתוויה (למחלה) הספציפית שממנה סובל המבוטח, או שהיא הוכחה כיעילה מדעית לטיפול במצבו על בסיס מחקרים קליניים מובילים.
תשובה: כן, זו בדיוק מטרת הכיסוי. סל הבריאות הממלכתי של קופות החולים מוגבל בתקציב שנתי, ולכן תרופות חיוניות רבות (במיוחד אונקולוגיות, אימונותרפיות או תרופות למחלות נדירות) נשארות בחוץ בשל עלותן הגבוהה. ברגע שקופת החולים מספקת מכתב דחייה רשמי, המבוטח פונה לחברת הביטוח הפרטית, והיא זו שמממנת את התרופה ישירות או מעניקה החזר מלא כנגד קבלות, בכפוף לתנאי הפוליסה.
במצב כזה קופת החולים תסרב לתת את התרופה, כיוון שהחוק מתיר להן לנפק אותה רק לחולים העונים להגדרות הסל המדויקות. עם זאת, פוליסת הבריאות הפרטית כוללת סעיף מיוחד הנקרא "טיפול תרופתי בהתוויה שונה" (Off-Label). אם הרופא המטפל יוכיח (על בסיס ספרות רפואית) שהתרופה הזו יעילה למחלה האחרת של המבוטח, חברת הביטוח הפרטית תממן את העלות.
כן. מכיוון שתרופות מתקדמות יכולות לעלות עשרות אלפי שקלים בחודש, חברות הביטוח מגדירות תקרת גג גבוהה מאוד – לרוב בין מיליון ל-5 מיליון ש"ח. תקרה זו בדרך כלל מתחדשת בכל 3 או 5 שנים, כך שהמבוטח לא יישאר ללא כיסוי באמצע טיפול ממושך. לגבי השתתפות עצמית – לרוב מדובר בסכום נמוך וקבוע (כמה מאות שקלים בודדים לכל מרשם חודשי) או באחוז קטן מאוד, כדי למנוע ניצול של הכיסוי לתרופות זולות ושגרתיות (כמו אנטיביוטיקה פשוטה).
זהו ההבדל המהותי ביותר: על פי חוק, לביטוחים המשלימים של קופות החולים (כללית מושלם, מכבי זהב וכד') אסור לממן תרופות מצילות ומאריכות חיים שאינן בסל הממלכתי. קופות החולים יכולות להציע רק תרופות ל"איכות חיים" (כמו תרופות לצינון, משחות, או תרופות כרוניות קלות). לכן, הדרך החוקית והיחידה במדינת ישראל להבטיח מימון לתרופות אונקולוגיות וביולוגיות יקרות שאינן בסל היא אך ורק דרך פוליסת בריאות פרטית.

שירותים קשורים

תפריט נגישות